שימור פוריות – הקפאת ביציות

מהי הקפאת ביציות סוציאלית?

על מנת להבין את מהות תהליך הקפאת הביציות צריך להבין את תהליך הזדקנות השחלה. תינוקת נולדת עם סך כל המאגר הביציות שיהיו לה לאורך כל חייה, לא ייווצרו עוד ביציות במהלך חייה. לכל אורך חייה, עוד בינקות ולפני הוסת הראשונה מספר הביציות יילך ויפחת, גם אם היא נוטלת גלולות וגם בהריון. מספר הביציות רק הולך ופוחת עם השנים. בעצם עוד בהיותה עוברית מספר הביציות הולך ופוחת. בשבוע 20 להריון העוברית נמצאת עם שיא כל הזמנים במספר הביציות  – 6-7 מיליון והיא נולדת עם כ-1 מיליון ביציות. גיל המעבר יגיע כאשר יישארו לה כ-1000 ביציות. זה שונה מאוד מהגבר אשר האשכים שלו כל הזמן מייצרים תאי זרע חדשים. השחלות לא מייצרות ביציות חדשות.

אולם, לא פחות חשוב, ונראה חשוב יותר מכמות הביציות ההולכת ופוחתת עם הזמן, גם איכות הביציות הוכלת ופוחתת עם הזמן. זאת למשל הסיבה שבגיל 38 הסיכוי להפלה כתוצאה מעובר לא תקין גבוה מאשר בגיל 28.

ולכן, באופן ביולוגי, הזמן הכי טוב להריון הוא מתחת לגיל 35 ואם נהיה יותר ספציפים אפילו מתחת לגיל 30. אולם אנחנו חיים במציאות מורכבת ולא כל אשה מוכנה או רוצה להרות וללדת בגילאים אילו.

כאן נכנסת האופציה של שימור פוריות. אם אשה יודעת מראש לפני גיל 30 שהיא לא רוצה להרות ב-10 השנים הבאות או אשה שחצתה את שנת ה-30 לא נמצאת כרגע לפני הריון ורוצה לשמר את פוטנציאל הפוריות של הגיל הזה, היא יכולה להקפיא ביציות אשר יישמרו את פוטנציאל הפוריות לפי הגיל בה היא ביצעה את ההקפאה. בהמשך, כאשר תרצה להרות, היא תנסה להרות ספונטנית ואם לא תצליח – אז עם טיפולים, ובמידה ויהיו קשיים הנובעים מהגיל, או כמו שאנחנו קוראים לזה מהרזרבה השחלתית, יהיה ניתן להפשיר את הביציות אותן הקפיאה שנים קודם ולהפרות אותן. ביציות אילו יהיו עם פוטנציאל הפריה גדול יותר מביציות שהיא תפיק מגופה שנים לאחר מכן. בעצם, אפשר לראות את התהליך של הקפאת ביציות כתרומת ביציות "לך, העתידית".

איך "שימור פוריות " נהייתה אופציה? זה לא היה בעבר…

נכון. בעבר האופציה היתה קיימת רק לנשים חולות סרטן לפני טיפולים אשר יכולים לפגוע בפוריות שלהן. ועבור אוכלוסיה זו, הקפאת ביציות קיימת כבר שנים. בעצם הלידה הראשונה בעולם מהקפאת ביצית התרחשה בשנת 1986.

בעבר הסיכויים להרות מהקפאת ביציות לא היו כל כך גבוהים בשל שיטת ההקפאה הנקראת "Slow Freezing" מכיוון שתהליך ההקפאה הזה נוצרו גבישי קרח בתוך הביצית אשר פגעו בה והפחיות את סיכוייה לשרוד ולעבור הפריה. זה היה טוב מכלום לאותן נשים שלא היתה להן ברירה.

אולם בהמשך פותחה שיטת הקפאה חדשה הנקראת ויטריפיקציה (vitrification), בעברית – זיגוג. בשיטה זו הביצית מוקפאת מאוד מהר כך שלא נותנים זמן לגבישי הקרח להיווצר. בשיטה זו לביציות יש סיכויי הישרדות גבוהים. עד 2012 השיטה הוגדרה כניסיונית אך לאור ההצלחות היא כבר אינה נחשבת כניסיונית מאז וזה בעצם פתח את השער להקפאת ביציות מסיבה סוציאלית.

בישראל, ב-2011 משרד הבריאות פרסם תקנה אשר קובעת כי נשים המעונינות לשמר ביציות ואשר מלאו להן 30 שנים אך טרם מלאו להן 41 שנים. כן קבע משרד הבריאות כי מספר הטיפולים המירבי בנשים יהיה עד 4 שאיבות או השגת 20 ביציות לפי המוקדם.

האם הקפאת ביציות מהווה "תעודת ביטוח שתוכלי להרות בעתיד?

למרות שבודאי יש יתרון גדול למי שמרוצה או נאלצת לדחות את תקופת הפוריות שלה לגיל מאוחר יותר, הדבר אינו מבטיח שהתוצאה של הקפאת הביציות תהיה לידת ילד חי.

זה לא שווה ערך לניסיון להרות באותו גיל וזה זה לא כמו ביטוח, בו אם סיטואציה מסויימת מתממשת – את מקבלת תשלום מחברת הביטוח. כאן – אין הבטחה שתצליחי להרות מהביציות, אולם זה בחלט משפר משמעותית את סיכוייך. זה בעיקר תלוי בגיל בו את מבצעת את הקפאת הביציות ובמספר הביציות המוקפאות.

מהם סיכויי ההצלחה של הקפאת ביציות?

כדי להרות מהתהליך הביצית צריכה לעבור את השלבים הבאים בהצלחה:

• לשרוד את תהליך ההקפאה
• לשרוד את תהליך ההפשרה
• לעבור הפריה תקינה במעבדה
• להתפתח לעובר תקין
• לעבור בהצלחה את ההחזרה לרחם
• להשתרש ברחם
• להתפתח להריון קליני (כזה שרואים באולטרה-סאונד)
• להיוולד

אז מה הסיכויים?

כאמור תלוי בגיל בו מבוצעת ההקפאה ובמספר הביציות המוקפאות. מחקר אחד הראה כי הקפאת 8 ביציות מתחת לגיל 35 נותנת סיכוי של 41% ללידת ילד. במחקר הזה נמצא גם כי אם ההקפאה מתבצעת מעל גיל 35, הסיכויי ללדת ילד מ-8 הביציות האלה יורד ל-20%. מחקרים אחרים הראו שיעורים דומים. לכן, ככל שגילך בעת ביצוע ההקפאה צעיר יותר – סיכוייך טובים יותר גם להפיק יותר ביציות וגם ללדת כתוצאה מהתהליך. ישנם מחשבונים רבים באינטרנט אשר משקללים את הגיל ואת מספר הביציות ונותנים סיכוי משוער ללידה. לדוגמא. ועוד אחת.

אז מה הגיל האידיאלי לבצע את הקפאת הביציות?

זו שאלה מורכבת כי ככל שהגיל בו תבצעי את הקפאת הביציות צעיר יותר כך גם הסיכויי שתזדקקי להן קטן יותר. אולם ככל תמתיני לגיל מאוחר יותר – הסיכויים שלך להרות כתוצאה מהתהליך יפחתו אך הסיכוי שתזדקקי להן גדול יותר. נראה כי גיל 30-35 הינו האיזון הטוב ביותר עבור זה.

האם יש גיל שהוא כבר מאוחר מידיי להקפיא ביציות?

ברור שככל שהגיל עולה הסיכויים פוחתים. אולם לא ניתן לקבוע במדוייק מהו הגיל שמעליו כבר לא כדאי לבצע. משרד הבריאות קובע בתקנה שלו כי לא ניתן להתחיל את התהליך מעל גיל 41. רבים מרופאי הפוריות ימליצו אפילו על גיל מוקדם יותר כגבול לטיפולים. אבל בל נשכח שכל אשה היא סיפור בפני עצמה ונסיבות חייה ייחודיים לה.

אז במה בעצם כרוך התהליך?

• ראשית, יש צורך בפגישת ייעוץ עם ממחה פוריות לפני קבלת ההחלטה. את צריכה להבין גם את סיכוייך, גם את התהליך וגם את העלויות.
• בדיקות הכנה – בדיקה גופנית, אולטרה-סאונד גינקולוגי, בדיקות דם, שדיים, PAP.
• התהליך עצמו כרוך בזריקות של גונדוטרופינים במשך כ-9-12 ימים בין זריקה אחת ל-2 זריקות, למעט היום האחרון של הטיפול בו יש 3 זריקות
• שאיבת ביציות – פעולה כירורגית שמתבצעת בחדר ניתוח של יחידת IVF תחת הרדמה ואורכת כ-15 דקות עם התאוששות מהירה וחזרה מהירה לתפקוד
• הביציות הנשאבות עוברות למעבדה ומוקפאות בסמוך לשאיבתן.
• במידת הצורך, לכשתרצי להשתמש בהן, חלק הביציות יופשרו ויופרו בזרע של בן זוגך או של זרע תורם והעוברים שיתפתחו מהם יגודלו במעבדה, הטוב ביניהם ייבחר ויוחזר לרחם.