בחירת מין היילוד

אם אתם "נעולים" על בן או בת, בטח שוטטתם כבר ברחבי האינטרנט לחיפוש אחרי עצות שונות. אנסה כאן לתת לכם מידע אמין על השיטות הקיימות היום ועל יעילותן, או אי-יעילותן.

בטח נתקלתם ב"קיטים" שונים, קוקטיילים של ויטמינים, שטיפות נרתיקיות ועוד המבטיחים לכם סיכוי גבוה יותר להרות בן או בת. רוב המידע הוא לא מזיק אך ישנו מידע מזיק לדוגמא, דיאטות מסויימות או שטיפות נרתיקיות מסויימות (אשר יכולות להפחית את סיכוייך להרות בכלל).

מה בכלל קובע את מין היילוד?

כרומוזומי X ו-Y קובעים את מין היילוד. נקבה נושאת 2 עותקים של כרומוזום X וזכר נושא עותק אחד של כרומוזום X ועותק אחר של כרומוזום Y.

בעוד בכל תא מגופינו יש 46 כרומוזומים, כאשר ישנם 23 כרומוזומים שונים ועוד 23 עותקים, בתאי המין (ביצית/זרע) יש רק עותק אחד של הכרומזומים כאשר תמיד הביצית נושאת את כרומוזום X והזרעונים נושאים כרומוזום X או Y. אם זרעון הנושא כרומוזם X יפרה את הביצית – תיווצר נקבה ואם זרעון הנושא את כרומוזום Y יפרה את הביצית ייווצר זכר. על זה מתבססות השיטות, הניסיון להטות את ההפריה לגבי זרעון הנושא כרומוזום X או Y לפי המין הרצוי.

בחירת מין היילוד היא סיפור מאוד פשוט מבחינה טכנולוגית אך מורכב מבחינה אתית ולכן גם החוק עוסק בה ויש לראות את נהלי משרד הבריאות בנדון.

הרצון לקבוע את מין היילוד אפשרי רק בשנים האחרונות מבחינה טכנולוגית אולם הוא היה קיים כבר אלפי שנים לפני כן במהלכן הוצעו הרבה מאוד שיטות שהבטיחו יתרון למתמשים בהם בקביעת מין היילוד אך אף אחת מהן לא הוכחה כנכונה. כיום ישנן מספר שיטות:

• השיטות "הטבעיות" – שיטה זו מתבססת על תזמון היחסים. לפני הביוץ – בת. לאחר וסמוך למועד הביוץ – בן. הרעיון שעומד מאחורי שיטה זו הוא שכרומוזום Y, שיש לזכרים ואין נקבות, הוא כרומוזום קטן ביחס לכרומוזום X (ממנו יש לזכר אחד ולנקבה – שניים) ולכן זרעון הנושא אותו יגיע קודם לביצית הממתינה. שיטה זו לא הוכחה כנכונה. גם שיטות המתבססות על חומציות הנרתיק וכרוכות בשטיפות וגינליות שונות – לא הוכחו כנכונות. גם משך ההתנזרות מיחסים, תנוחה המשגל, האורגזמה של האשה – לא הוכחו כנכונות
• טיפולי פוריות – האם להזרעה תוך רחמית או הפריה חוץ גופית ישנה השפעה על מין היילוד? לא. גם בשיטות אילו לא נמצא יתרון למגדר.
• שיטות מעבדה –
  • PGD – ישנה אחת שכן יכולה לקבוע את מין היילוד בדיוק של מעל 99%. היא כרוכה בטיפולי פוריות, שאיבת ביציות, הפריה חוץ-גופית ולאחר מספר ימים שהועבר מתפתח, לבצע ביופסיה מהעובר ולקחת תא אחד ולבדוק אותו למספר הכרומוזומים וגם ניתן לקבוע אם הוא מכיל 2 כרומוזומי X או כרומוזום X אחד וכרומוזום Y אחד. שיטה זו נקראת PGD – Pre-Implantation Genetic Diagnosis – סקר גנטי טרום השרשתי. טכנולוגיה זו היתה בשימוש על מנת להגדיל את הסיכויים להריון על ידי כך שמוודאים שמחזירים לרחם עובר שמספר הכרומוזומים שלו תקינים. ו-PGD בוצע על מנת לוודא שמחזירים לרחם עובר שלא נושא גן למחלה מסויימת. באם משתמשים בשיטה זו על מנת להביא את המגדר הרצוי, זה כרוך בהשמדת עוברים רק בשל מינם. כמובן שזו בעיה אתית וגם בישראל נתנו את הדעת על כך וישנן תקנות המגדירות מתי מותר ומתי אסור להשתמש בה. אולם לפני מספר שנים בית המשפט התיר לזוג חרדי שהאב כהן, שנאלצו להשתמש בתרומת זרע, לבחור את מין היילוד לנקבה על מנת שלא ייווצר מצב שבו הבן לא יוכל לעלות לברכת כהנים בבית כנסת ובכך יתגלה בקהילה שלהם שהאב אינו האב הביולוגי. משרד הבריאות התקין תקנות אותן ניתן למצוא בקישור דלעיל. יש לציין, שניתן לבצע את בחירת מין היילוד במדינות אחרות וישנם זוגות הבוחרים באפשרות זו על מנת לבצע זאת.
  • הפרדת זרע – כדי להמנע מהדילמות האתיות הכרוכות בבחירת מין היילוד בשיטה המתוארת למעלה, יש אפשרות לבצע הפרדת זרעונים במעבדה בשיטות שונות.
    • לפי מהירות התנועה – על בסיס זה שכרומוזום Y קטן מכרומוזום X, חשבו שתא זרע המכיל כרומוזום Y ינוע מהר יותר ועל בסיס זה פתחו שיטת הפרדה אשר עד היום לא הוכחה כנכונה
    • לפי הצפיפות – שוב, מתבסס על ההנחה שתאי זרע המכילים כרומוזום X, מכילים כמות רבה יותר של חומר גנטי ובסרכוז יווצרו 2 אוכלוסיות של תאים, אילו בעלי צפיפות גבוהה יותר (המכילים כרומוזום X) ואילו בעלי צפיפות נמוכה יותר. אולם גם שיטה זו לא הוכחה כיעילה בהשגת מין מסויים על פני השני.
    • לפי המטען החשמלי – ההבדל בין כרומוזום Y ל-X יוצר תאי זרע בעלי מטען חשמלי שונה, כך שאם נשים אותם בתוך שדה חשמלי, תאי הזרע עם כרומוזום Y ינועו וייפרדו מאילו עם כרומזום X. אולם הפעלת זרם חשמלי על תאי הזרע פוגע בתנועתיות שלהם ולא ישים לצורך טיפולים.
    • FLOW CYTOMETRY – בשיטה זו צובעים את החומר הגנטי בחומר מסויים. מכיוון שכמות החומר הגנטי בזרעןונים המכילים כרומוזום X גדול יותר צביעתו תהיה שונה מאילו עם כרומוזום Y ועל בסיס זה ניתן להפריד בין תאי הזרע השונים במידה רבה. אולם כמות הזרעונים המתקבלת היא נמוכה מאוד והסיכוי להרות בה בהזרעה היא נמוכה ויש צורך בהפריה חוץ-גופית לנשים שלא זקוקות לטיפולי פוריות…

עד ששיטה זו תהיה יותר יעילה לשימוש קליני, ה-PGS הינה השיטה היעילה היום אשר הזקקת לאישור משרד הבריאות שהקים ועדה מיוחדת לצורך העניין לזוגות עם לפחות 4 ילדים מאותו מין. מדוחות משרד הבריאות ניתן לראות כי פחות מ-20% מהבקשות מאושרות והקריטריונים לאישור אינם ברורים דיים ועל כן, ולאור הזמינות והקלות, זוגות רבים בוחרים לבצע זאת בחו"ל.