• 077-230-3222
  • dr.shremguy@gmail.com
  • גלריית מומחים גן המייסדים, שדרות פלטרין, רחוב רוטשילד 21, חדרה, בניין גן העיר, קומה 2.

בחירת מין היילוד

אם אתם "נעולים" על בן או בת, בטח שוטטתם כבר ברחבי האינטרנט לחיפוש אחרי עצות שונות. אנסה כאן לתת לכם מידע אמין על השיטות הקיימות היום ועל יעילותן, או אי-יעילותן.

בטח נתקלתם ב"קיטים" שונים, קוקטיילים של ויטמינים, שטיפות נרתיקיות ועוד המבטיחים לכם סיכוי גבוה יותר להרות בן או בת. רוב המידע הוא לא מזיק אך ישנו מידע מזיק לדוגמא, דיאטות מסויימות או שטיפות נרתיקיות מסויימות (אשר יכולות להפחית את סיכוייך להרות בכלל).

מה בכלל קובע את מין היילוד?

כרומוזומי X ו-Y קובעים את מין היילוד. נקבה נושאת 2 עותקים של כרומוזום X וזכר נושא עותק אחד של כרומוזום X ועותק אחר של כרומוזום Y.

בעוד בכל תא מגופינו יש 46 כרומוזומים, כאשר ישנם 23 כרומוזומים שונים ועוד 23 עותקים, בתאי המין (ביצית/זרע) יש רק עותק אחד של הכרומזומים כאשר תמיד הביצית נושאת את כרומוזום X והזרעונים נושאים כרומוזום X או Y. אם זרעון הנושא כרומוזם X יפרה את הביצית – תיווצר נקבה ואם זרעון הנושא את כרומוזום Y יפרה את הביצית ייווצר זכר. על זה מתבססות השיטות, הניסיון להטות את ההפריה לגבי זרעון הנושא כרומוזום X או Y לפי המין הרצוי.

להמשיך לערוך מכאן: https://www.verywellfamily.com/choosing-the-sex-of-your-baby-facts-and-myths-4163803

בחירת מין היילוד היא סיפור מאוד פשוט מבחינה טכנולוגית אך מורכב מבחינה אתית ולכן גם החוק עוסק בה ויש לראות את נהלי משרד הבריאות בנדון.

הרצון לקבוע את מין היילוד אפשרי רק בשנים האחרונות מבחינה טכנולוגית אולם הוא היה קיים כבר אלפי שנים לפני כן במהלכן הוצעו הרבה מאוד שיטות שהבטיחו יתרון למתמשים בהם בקביעת מין היילוד אך אף אחת מהן לא הוכחה כנכונה. כיום ישנן מספר שיטות:

  • השיטות "הטבעיות" – שיטה זו מתבססת על תזמון היחסים. לפני הביוץ – בת. לאחר וסמוך למועד הביוץ – בן. הרעיון שעומד מאחורי שיטה זו הוא שכרומוזום Y, שיש לזכרים ואין נקבות, הוא כרומוזום קטן ביחס לכרומוזום X (ממנו יש לזכר אחד ולנקבה – שניים) ולכן זרעון הנושא אותו יגיע קודם לביצית הממתינה. שיטה זו לא הוכחה כנכונה. גם שיטות המתבססות על חומציות הנרתיק וכרוכות בשטיפות וגינליות שונות – לא הוכחו כנכונות. גם משך ההתנזרות מיחסים, תנוחה המשגל, האורגזמה של האשה – לא הוכחו כנכונות
  • טיפולי פוריות – האם להזרעה תוך רחמית או הפריה חוץ גופית ישנה השפעה על מין היילוד? לא. גם בשיטות אילו לא נמצא יתרון למגדר.
  • שיטות מעבדה –
    • PGD – ישנה אחת שכן יכולה לקבוע את מין היילוד בדיוק של מעל 99%. היא כרוכה בטיפולי פוריות, שאיבת ביציות, הפריה חוץ-גופית ולאחר מספר ימים שהועבר מתפתח, לבצע ביופסיה מהעובר ולקחת תא אחד ולבדוק אותו למספר הכרומוזומים וגם ניתן לקבוע אם הוא מכיל 2 כרומוזומי X או כרומוזום X אחד וכרומוזום Y אחד. שיטה זו נקראת PGD – Pre-Implantation Genetic Diagnosis – סקר גנטי טרום השרשתי. טכנולוגיה זו היתה בשימוש על מנת להגדיל את הסיכויים להריון על ידי כך שמוודאים שמחזירים לרחם עובר שמספר הכרומוזומים שלו תקינים. ו-PGD בוצע על מנת לוודא שמחזירים לרחם עובר שלא נושא גן למחלה מסויימת. באם משתמשים בשיטה זו על מנת להביא את המגדר הרצוי, זה כרוך בהשמדת עוברים רק בשל מינם. כמובן שזו בעיה אתית וגם בישראל נתנו את הדעת על כך וישנן תקנות המגדירות מתי מותר ומתי אסור להשתמש בה. אולם לפני מספר שנים בית המשפט התיר לזוג חרדי שהאב כהן, שנאלצו להשתמש בתרומת זרע, לבחור את מין היילוד לנקבה על מנת שלא ייווצר מצב שבו הבן לא יוכל לעלות לברכת כהנים בבית כנסת ובכך יתגלה בקהילה שלהם שהאב אינו האב הביולוגי. משרד הבריאות התקין תקנות אותן ניתן למצוא בקישור דלעיל. יש לציין, שניתן לבצע את בחירת מין היילוד במדינות אחרות וישנם זוגות הבוחרים באפשרות זו על מנת לבצע זאת.
    • הפרדת זרע – כדי להמנע מהדילמות האתיות הכרוכות בבחירת מין היילוד בשיטה המתוארת למעלה, יש אפשרות לבצע הפרדת זרעונים במעבדה בשיטות שונות.
      • לפי מהירות התנועה – על בסיס זה שכרומוזום Y קטן מכרומוזום X, חשבו שתא זרע המכיל כרומוזום Y ינוע מהר יותר ועל בסיס זה פתחו שיטת הפרדה אשר עד היום לא הוכחה כנכונה
      • לפי הצפיפות – שוב, מתבסס על ההנחה שתאי זרע המכילים כרומוזום X, מכילים כמות רבה יותר של חומר גנטי ובסרכוז יווצרו 2 אוכלוסיות של תאים, אילו בעלי צפיפות גבוהה יותר (המכילים כרומוזום X) ואילו בעלי צפיפות נמוכה יותר. אולם גם שיטה זו לא הוכחה כיעילה בהשגת מין מסויים על פני השני.
      • לפי המטען החשמלי – ההבדל בין כרומוזום Y ל-X יוצר תאי זרע בעלי מטען חשמלי שונה, כך שאם נשים אותם בתוך שדה חשמלי, תאי הזרע עם כרומוזום Y ינועו וייפרדו מאילו עם כרומזום X. אולם הפעלת זרם חשמלי על תאי הזרע פוגע בתנועתיות שלהם ולא ישים לצורך טיפולים.
      • FLOW CYTOMETRY – בשיטה זו צובעים את החומר הגנטי בחומר מסויים. מכיוון שכמות החומר הגנטי בזרעןונים המכילים כרומוזום X גדול יותר צביעתו תהיה שונה מאילו עם כרומוזום Y ועל בסיס זה ניתן להפריד בין תאי הזרע השונים במידה רבה. אולם כמות הזרעונים המתקבלת היא נמוכה מאוד והסיכוי להרות בה בהזרעה היא נמוכה ויש צורך בהפריה חוץ-גופית לנשים שלא זקוקות לטיפולי פוריות…
 

עד ששיטה זו תהיה יותר יעילה לשימוש קליני, ה-PGS הינה השיטה היעילה היום אשר הזקקת לאישור משרד הבריאות שהקים ועדה מיוחדת לצורך העניין לזוגות עם לפחות 4 ילדים מאותו מין. מדוחות משרד הבריאות ניתן לראות כי פחות מ-20% מהבקשות מאושרות והקריטריונים לאישור אינם ברורים דיים ועל כן, ולאור הזמינות והקלות, זוגות רבים בוחרים לבצע זאת בחו"ל.

  1. Konagaya M, Takayanagi T, Kamiya T, Takamatsu S. Genetic linkage study of Duchenne muscular dystrophy and hemophilia A. Neurology. 1982;32(9):1046-9. doi:10.1212/wnl.32.9.1046
  2. Biggar RJ, Wohlfahrt J, Westergaard T, Melbye M. Sex ratios, family size, and birth order. Am J Epidemiol. 1999;150(9):957-62. doi:10.1093/oxfordjournals.aje.a010104
  3. Eftekhaari TE, Nejatizadeh AA, Rajaei M, et al. Ethical considerations in sex selection. J Educ Health Promot. 2015;4:32.
  4. US National Library of Medicine, Genetics Home Reference. Klinefelter Syndrome. Updated Dec. 10, 2019.
  5. Hesketh T, Xing ZW. Abnormal sex ratios in human populations: causes and consequences. Proc Natl Acad Sci USA. 2006;103(36):13271-5.
  6. Use of reproductive technology for sex selection for nonmedical reasons. Fertil Steril. 2015;103(6):1418-22. DOI:10.1016/j.fertnstert.2015.03.035
  7. Nisal A, Diwekar U, Bhalerao V. Personalized Medicine for In vitro Fertilization Procedure using Modeling and Optimal Control. J Theor Biol. 2019;:110105. doi:10.1016/j.jtbi.2019.110105
  8. Lu L, Lv B, Huang K, Xue Z, Zhu X, Fan G. Recent advances in preimplantation genetic diagnosis and screening. J Assist Reprod Genet. 2016;33(9):1129-34. doi:10.1007/s10815-016-0750-0
  9. Kalfoglou AL, Kammersell M, Philpott S, Dahl E. Ethical arguments for and against sperm sorting for non-medical sex selection: a review. Reprod Biomed Online. 2013;26(3):23
  10. ol Hum Reprod. 1996;2(12):937-42. doi:10.1093/molehr/2.12.937
  11. Blight, A. The Shettles Method of Sex SelectionEmbryo Project Encyclopedia. Arizona State University, School of Life Sciences, Center for Biology and Society. Updated April 3, 2019. ISSN:1940-5030
  12. Jimoh RG, Fadairo OS, Abdulsalam SO. A Shettle's Method Model for Automating Preconception Sex Selection. Computing, Information Systems, Development Informatics & Allied Research Journal. 2014 Mar;5(1). ISSN 2167-1710 
  13. 1-9. doi:10.1016/j.rbmo.2012.11.007
  14. Karabinus DS1, Marazzo DP, Stern HJ, Potter DA, Opanga CI, Cole ML, Johnson LA, Schulman JD. “The effectiveness of flow cytometric sorting of human sperm (MicroSort®) for influencing a child's sex.”Reprod Biol Endocrinol. 2014 Nov 24;12:106. doi: 10.1186/1477-7827-12-106.
  15. Karabinus DS. Flow cytometric sorting of human sperm: MicroSort clinical trial update. Theriogenology. 2009;71(1):74-9. doi:10.1016/j.theriogenology.2008.09.013
  16. Aribarg A, Ngeamvijawat J, Chanprasit Y, Sukcharoen N. Determination of the ratio of X and Y bearing spermatozoa after albumin gradient method using double-labelled fluorescence in situ hybridization (FISH). J Med Assoc Thai. 1996;79 Suppl 1:S88-95. PMID:9071072
  17. Silverman AY, Stephens SR, Drouin MT, Zack RG, Osborne J, Ericsson SA. Female sex selection using clomiphene citrate and albumin separation of human sperm. Hum Reprod. 2002;17(5):1254-6. doi:10.1093/humrep/17.5.1254
  18. Flaherty SP, Matthews CD. Application of modern molecular techniques to evaluate sperm sex selection methods.

ד"ר גיא שרים הינו מומחה בגינקולוגיה ופוריות

ד"ר שרים הינו מומחה במה שנקרא אנדוקרינולוגיה של הרביה ואי-פוריות – Reproductive Endocrinology and Infertility. הוא בעל קליניקה פרטית ורופא יועץ בתחום הפוריות למבוטחי קופ"ח לאומית. השלים את לימודיו בפקולטה לרפואה של הטכניון בחיפה ולאחר מכן התמחה במחלקת נשים ויולדות במרכז הרפואי הלל יפה וסיים את מבחן גמר ההתמחות בהצטיינות. היה רופא בכיר ביחידת IVF במחלקה, הקים את המרפאה הרב-תחומית לטיפול בנשים עם תסמונת השחלות הפוליציסטיות, לאחר מכן, עבד ביחידת IVF, במרכז היוקרתי של אוניברסיטת מק'גיל, מונטריאול, קנדה. תחומי מומחיותו כוללים בין היתר: בירור בעיות פוריות, טיפולי פוריות כולל גירוי הורמונלי, הזרעות, הפריה חוץ גופית. כמו כן, ייעוץ בהפרעות הורמונליות לסוגיהן, כגון: הפרעות בביוץ, אי סדירות במחזור ודימומים לא סדירים וכן היסטרוסקופיות. ד"ר שרים עוסק במחקר, מפרסם בכנסים ובכתבי עת, ומרצה בפני סטודנטים לרפואה ורופאים.

תחומי עיסוק עיקריים: בירור בעיות פוריות, טיפולי פוריות והפריה חוץ גופית, הקפאת ביציות, צילום רחם, היסטרוסקופיה ועוד.
ד"ר שרים מהווה יועץ פוריות של קופ"ח לאומית וישנו החזר מהקופה. כמו כן, ישנם החזר מחברות הביטוח הפרטיות.

יצירת קשר:

לתיאום פגישה:

לתיאום פגישה וקבלת פרטים השאירו פניה או התקשרו:

077-230-3222