שימוש בתרומת ביצית שמור לנשים שלא יכולות להשתמש בביציות שלהן. כמובן שכל אשה רוצה להרות מהביצית שלה, אולם לא תמיד זה אפשרי. חשוב לדעת שגם אם את לא יכולה להרות מביצית שלך, יש סיכוי מצויין שאת יכולה להרות מביצית של תורמת. גנטית, את לא תהיי האמא, אולם בן זוגך יהיה האבא הגנטי וחשוב מאוד לזכור, שבסופו של דבר את האמא הביולוגית, את תהרי את העובר, את תלדי אותו ואת תגדלי את הילד. מחקרים מראים שמערכת היחסים, הרגשות והקשר כלפי הילד הם כמו הקשר בין הורים גנטים לילדם. כך שגם אם בתחילה זה נראה מרתיע, חשוב להעמיק קצת בנושא כדי לקבל החלטה יותר מושכלת.
מתי צריך תרומת ביצית?
במחזור IVF רגיל, ניתנות תרופות אשר גורמות לשחלה לגייס זקיקים שיגדלו במהלך הטיפול. כאשר מגיעה העת, מצבעים שאיבה של הביציות ומפרים אותן. לעתים, התגובה השחלתית היא ירודה. זה שכיח יותר ככל שהגיל עולה ובמצבים אחרים, לעתים לא ידועים. אולם במקרים אילו, תרופות הפוריות לא גורמות לשחלה לגייס זקיקים. בעצם, השחלה לא מגיבה לגירוי ההורמונלי, כי אין בה רזרבה מספיקה. במקרים כאילו ואחרים, תרומת ביצית יכולה להיות אפשרות טיפולית מוצלחת. מקרים בהם ניתן לשקול תרומת ביציות:
- אי-פוריות על רקע הגיל (שכיח יותר מעל גיל 40)
- גבר יחיד או זוג גברים עם פונדקאית
- מחלות גנטיות מסויימות אצל האם
- רזרבה שחלתית ירודה – בא לידי ביטוי בערכי AMH נמוכים או FSH גבוהים
- אי-ספיקה שחלתית מוקדמת
- לאחר טיפולים כמותרפים שפגעו בשחלות
- כשלונות חוזרים של טיפולי IVF בשל תגובה שחלתית ירודה
- אי-פוריות על רקע בלתי-מוסבר עם כשלונות חוזרים ונשנים
איך מוצאים תורמת ביציות?
ניתן לבצע תרומת ביציות בארץ. ב-2010 המחוקק בארץ הסדיר זאת בחוק הנקרא חוק תרומת הביציות והוא מאפשר לנשים בגילאי 18 – 54, שאינן יכולות להתעבר מביציותיהן, ללדת ילדים, באמצעות קבלת תרומת ביציות מנשים אחרות. תורמת הביציות תהיה בגילאי 21 – 35 המסכימה לעבור הליך של שאיבת ביציות. החוק מגדיר את סכום התשלום לתורמת כ"פיצוי" והוא עומד נכון להיום על 20,316 ₪. הנתרמת לא תכיר את המטופלת וההיפך, התורמת לא תדע למי נתרמות הביציות (אא"כ יש אישור של ועדת חריגים).
חשוב לדעת, כי יש הטוענים שהנשים התורמות בארץ אינן עוברות די בדיקות רפואיות, בפרט לא בדיקות לאיתור רקע פסיכיאטרי, וכי משרד הבריאות מסתפק בשאלון רפואי שממלאת התורמת.
הבעיה בארץ היא שיש הרבה נשים הזקוקות לתרומה ובאופן יחסי, מעט תורמות (כ-50 בשנה) ולכן זמני ההמתנה ממושכים בד"כ ועומדים בממוצע כשנה.
תרומת ביציות עם תורמות בחו"ל היא הרבה יותר מהירה כ-1-3 חודשים עד לקבלת הביציות. כל התורמות הן מתחת לגיל 33, אשר הרו וילדו בעבר ילד בריא הן עוברות בדיקות לוידוא מספר תקין של כרומוזומים. לאחר הסינון הראשוני הן עוברות הערכה פסיכולוגית. לאחר שאושרה כמועמדת לתרומה היא עוברת בדיקה רפואית וגינקולוגית וכן בדיקות גנטיות מסויימות לפי מוצאן. לאחר השלמת כל הבדיקות בהצלחה, התורמת עוברת הליך טיפולי בו היא מקבלת הורמונים על מנת לגייס זקיקים ובעת המתאימה היא עוברת שאיבת ביציות.
אז איך מתבצע הטיפול לאחר בחירת התורמת?
לאחר כל בדיקות ההכנה של הנתרמת וכל הבירוקרטיה הכרוכה בכך (שמנוהלת על ידי המטופלת והרופא המטפל) ובחירת התורמת, בן הזוג יפיק זרע אותו ישלחו לארץ בו מתבצעת תרומת הביציות, הביציות שנשאבות מהתורמת יעברו הפריה שם, העובר יוקפא ויוטס לארץ (סיכויי ההריון אינן פוחתים כתוצאה מזה). לאחר הגעת העוברים לארץ, את תעברי מחזור טיפול לצורך הכנת רירית הרחם להחזרת העובר ע"י טיפול תרופתי פומי/נרתיקי ללא צורך במתן טיפול הורמונלי בזריקות. כאשר רירית הרחם תהיה מוכנה – תבוצע החזר העובר.
מה הסיכויים מוצלח ולידה?
גבוהים משל מחזור IVF רגיל ועומדים על כ-50% למחזור טיפול. מכיון שמדובר בתורמות צעירות עם פוריות מוכחת, סיכויי ההצלחה גבוהים יחסית לטיפולים בנשים באותו גיל עם אי-פוריות.
- Assisted Reproductive Technology: Fertility Clinic Success Rates Report. (2013)Center for Disease Control.
- Third-Party Reproduction: Sperm, Egg, and Embryo Donation and Surrogacy. American Society for Reproductive Medicine.